החלטה בתיק עמ"י 16632-09-11

העררים ההדדיים, הן של המשטרה, הן של העורר העצור, מופנים כנגד החלטת כב' השופט גד גדעון, מבית משפט השלום, להאריך מעצרו של העורר בשלושה ימים, המסתיימים מחר, חלף 10 ימים שהתבקשו בבקשה המקורית שהונחה בפניו.

החקירה מתנהלת בגין חשד לגניבת תשתיות חשמל ופגיעה בהם, ספציפית מדובר על שנאי שנגנב מחברת חשמל ביום 19.8.11, ותוך כך נגרם נזק לעמוד החשמל, אולם, מעבר לעניין ספציפי זה, המשטרה גם חוקרת פגיעות וגניבות נוספות של תשתיות דומות, כנראה כדי לחלץ מהמתקנים הללו את הנחושת והמתכות היקרות, וידוע, שמדובר במכה בתחום הרכוש הפוקדת את אזור הדרום מזה זמן רב.

במישור זה, של היות החקירה חשובה ומצדיקה מיצוי לטובת אינטרס ציבורי רב ערך, לא תיתכן מחלוקת, והשאלה היא האם ההחלטה הפרטנית בעניינו של העורר, מידתית ומוצדקת, בהינתן הנסיבות והעובדות הספציפיות בהקשר לחשד המופנה נגדו.

עוד ניתן להקדים ולומר שאין התלבטות במישור עילת מעצר נוספת, פרט למסוכנות, שהועלתה על ידי המשטרה, והיא החשש משיבוש החקירה, כאשר נחה דעתי מהחומר שלפני ששיבוש אכן הוא חשש ממשי בתיק הזה אם החשודים בו משוחררים, והדו"ח הסודי כמו גם פעולות החקירה המבוקשות, ואף ההתפתחויות מאז הדיון אמש, כפי שעדכן החוקר היום, מראים שמעצר החשוד, העורר, אכן הוא אמצעי סביר ומתקבל על הדעת כדי למנוע פגיעה משמעותית בחקירה, כפי מצבה היום.

גדר ההתלבטות, וזה כך נראה לי לב הדיון בערר וההכרעה בו, הם במישור איכות וכמות החומר החקירתי שמצדיק בשלב זה, אם בכלל, המשך המעצר, אף בשים לב לכך שהרמה הנדרשת כרגע היא זו של חשד סביר, ואין צורך בראיות קבילות ומגובשות כפי שנדרש בשלבים מאוחרים יותר כמו בקשת מעצר עד תום ההליכים.

בית משפט השלום, לעניין זה, ציין, שקיים בסיס סביר לחשד העולה משני מקורות - ראייה מסויימת, וידיעה מודיעינית.

הידיעה המודיעינית עובתה במידע נוסף שניתן להגדירו כמודיעיני, וניתן לומר שממידע זה עולה אכן חשד סביר למעורבות העורר, אך כידוע, משקל מידע מודיעיני לצורך הארכת מעצר חקירתי הוא מוגבל, ומידע כזה מטבע ברייתו אינו הופך, כשלעצמו, לראיות קבילות. היה ובתיק החקירה נותר בסוף החקירה רק מקבץ של ידיעות מודיעיניות, ברור שלא ניתן לגבש מכך כתב אישום הנשען על ראיות קבילות ובעלות משקל, וחקירה כזו לא תניב פירות. אם אין מעבר לכך מאומה, אין גם הצדקה להמשך מעצר, במקרים שהחקירה אינה מצליחה להתקדם מעבר למידע.

הראייה שאליה כיוון בית משפט קמא בהחלטתו, ולא אפרט במדוייק במה מדובר, היא בעייתית, ומשקלה מוגבל.

בהינתן שכרגע אין בוחנים ראייה כזו במלוא הכלים שמשמשים במשפט בתיק העיקרי, אין לבעייתיות הזו משקל מכריע בהחלטה בעניין המעצר, אך בוודאי שיש לכך השלכה, ובבדיקה עד כמה הראייה הזו מחזקת את החשד הסביר, אומר רק שעוצמתה אינה רבה.

הביסוס הנוכחי לחשד כנגד העורר, בזיקה להצדקת המשך מעצר משמעותי, אינו רב, ואף כי המידע הקיים מטיל צל לא קטן על הכחשתו הנמרצת ועל גרסתו שלפיה אין לו כל קשר לעניין, אין במידע זה, מהטעם שפורט, כדי להצדיק קבלת ערר המשטרה ולהורות על מעצר ממושך יותר, ובעיני הדבר ברור ומובן. ההתלבטות אם כן היא דווקא לגבי עררו של החשוד, ובאשר לשאלה אם ראוי להוסיף ולהחזיקו במעצר עד מחר.

סבורני, שלעת מתן החלטת בית משפט קמא, ולנוכח התקופה היחסית קצרה שקצב להמשך המעצר, היא היתה מאוזנת וסבירה לשעתו, וגם כעת, ולאור הדברים הנוספים והחוקר הביא בפני, אין שינוי משמעותי במישור זה.  עדיין החלטת בית המשפט נותרת סבירה ומידתית ונדמה שאין מקום להתערב בה.

עם זאת, יש להעיר, והדבר יוכל לשמש גם את בית משפט קמא כהנחייה היה ויתבקש המשך המעצר מחר, שאם לא תהיה התקדמות בעלת ערך בחקירה, לא יהיה מנוס, מבחינת המשטרה, אלא להמשיכה ולמצותה בעוד החשוד משוחרר בתנאים כאלה ואחרים, אך, ובמלוא הזהירות, אם תמונת המצב תהיה פחות או יותר זהה לזו של היום,  ספק אם יהיה מקום להיעתר לבקשה להארכה נוספת.

בנתון להערה זו הערר נדחה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"א, 08/09/2011 במעמד הנוכחים.